רשב"ם על במדבר ה׳

1 וישלחו מן המחנה - לאחר שנסדרו ונקבעו סדר המחנות וחנייתן, הוצרך לומר שילוח טמאים מן המחנות.

2 חטאת האדם - הכתובים בפרשת אשם גזילות בסוף פרשת ויקרא: וכחש וגו' בעמיתו בפקדון וגו' - ובשביל גזל הגר שאין לו גואל נשנית כאן.

3 והשיב את אשמו - הקרן.

4 מלבד איל - האשם האמור בויקרא.

5 האשם המושב - הקרן ישוב לכהנים.

6 וכל תרומה - תרומת ראשית, שישראל מפריש ותרומת מעשר שהלוים מפרישים, המפורשין בפרשת שלח לך.

7 איש אשר יתן לכהן - שיתנדב דבר הראוי לכהנים, כגון: חרמים וכיצא בהם.

8 לו יהיה - כלומר: לכהן יתננו.

9 ומדרש אגדה: איש אשר יתן לכהן - מה שחייב ליתן לו. יהיה - לו ממון הרבה ולפי שמיותר הוא דרשו כן.

10 כי תשטה - כי תסור, כדכתיב: שטה מעליה ושחטה שטים העמיקו.

11 ועד אין בה - שזינתה.

12 והיא לא נתפשה - לא נאנסה, שאם הסתירוה באונס פטורה.

13 מים קדשים - מי כיור.

14 לאלה ולשבועה - כשמשביע אדם את חבירו יאמר: הנני משביעך בשם על זה הדבר, שאם תכזב בי תהיה מקולל, כאשה פלונית שצבתה בטנה ונפלה ירכה.

15 ונזרעה זרע - תתעבר.

16 ונקה האיש מעון - אף על פי שגרם לה פורענות זו ע"י קנוי שקינא לה. ולי נראה: ונקה האיש מעון - שלא סבל אשתו להיות מזנה תחתיו ואילו שתק לא היה מנוקה מעון שהיא אסורה לו, אלא היא תשא את עונה שהרי זינתה, ולפיכך קבלה פורענותה.